ע"ש 3471/98

תקציר

הערעור מערער על החלטת אגף המכס לחייב את המערערת, יצרנית מזון, בהיטל מבטח בסך של כ-302,000 ₪ לפי חוק היטל סחר בגין יבוא ענבים מיובשים. המערערת טענה כי יש לסווג את היבוא כדומדמניות ולא כענבים, ולפיכך אין להטיל עליו את ההיטל, שכן ייצור מקומי של דומדמניות אינו זקוק להגנה. זאת ועוד, טענה המערערת כי גם אם היבוא נחשב לענבים מיובשים, יש לפטור אותו מההיטל משום שהכמות השנתית המיובאת (17 טון) נמוכה מהסף שנקבע (570 טון). עוד טענה המערערת כי יש לפטור אותה מתשלום ההיטל לפי חוק מסים עקיפים משום שלא מסרה לרשויות מידע שגוי במכוון. בית המשפט צידד באגף המכס בכל הסעיפים. נחה דעתה, כי יש לסווג את היבוא כענבים מיובשים, וכי צו היטלי הסחר תקף וחל על פעילותה של המערערת. עוד קבע בית המשפט כי המערערת לא עמדה בתנאי הפטור הקבועים בחוק מסים עקיפים, שכן מהראיות עולה כי המערערת ידעה את מהות היבוא, ולפיכך מסרה מידע שגוי לרשויות. לבסוף, הסכים בית המשפט עם אגף המכס כי המערערת אינה זכאית להחזר כספי לפי פקודת המכס, שכן הטובין לא נבדקו פיזית בעת היבוא, תנאי מוקדם להחזר. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה בהוצאות המשיב.