ת"א 12923-02-11

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך על סמכות שיפוט בתיק עבודה. התובעים, שהם עובדים לשעבר של חברה, עבדו בחברה בתקופה בה הייתה תחת ניהולם של כונסי נכסים ומפרק זמני. הנתבעים טוענים כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילות התביעה הנוגעות לתקופת העסקה זו וכי יש להגיש אותן כתביעות חוב למפרק הזמני. עם זאת, בית הדין פוסק לטובת התובעים, ומקבל את עמדתם כי יש לדון בתביעה כולה בפני בית הדין האזורי לעבודה. פסק הדין מתבסס על שלושה נימוקים עיקריים. ראשית, בהסכם פשרה קודם שקיבל תוקף של בית המשפט נקבע כי רוכשי החברה יישאו באחריות לשלם את תביעות העובדים, לרבות לתקופת הפירוק הזמני. שנית, מינוי מפרק זמני הוא צעד זמני ואינו מסיים את יחסי העבודה, ולכן יש לראות את תקופת ההעסקה של העובדים כרצופה. לבסוף, באשר לטענת הנתבעים כי פקעה זכותם של העובדים לתבוע פיצויים בגין תקופת הפירוק הזמני, קובע בית המשפט כי מאחר שהליך הפירוק הזמני הסתיים ללא צו פירוק קבוע, לא החלה תקופת ששת החודשים להגשת תביעות חוב. משכך, בית הדין מעניק לתובעים רשות להמשיך את התביעה כולה נגד הנתבעים בבית הדין לעבודה ואינו מטיל הוצאות כלשהן בשל העמימות האופפת את התיק.