ת"א 2416/08

תקציר

התובעת, ישר, והנתבעת, אור, השתתפו שתיהן במכרז לזכויות פיתוח בקרקע. אור זכתה במכרז וחתמה על חוזה עם מינהל מקרקעי ישראל (המינהל). ישר עתר לבית המשפט כדי לערער על התוצאה, מה שהוביל להסכם פשרה המחלק את הזכויות בין הצדדים. ההסכם קיבל תוקף על ידי בית המשפט. מאוחר יותר הובילו חילוקי דעות להסכם שני, שלא שיפר את היחסים, והתעוררו מחלוקות נוספות. בסופו של דבר תבע ישר לאכוף את הסכם הפשרה. המינהל לא היה צד לאף אחד מההסכמים ולא היו לו התחייבויות ישירות כלפי ישר. נמצא כי ישר לא הפרה את ההסכמים, וכי טענותיה של אור בדבר ביטולם או ביטולם של ההסכמים אינן תקפות. מאחר שאור לא ביטלה את ההסכמים באופן פורמלי או בהתנהלות, וישר לא זנחה אותם, הם נותרו בתוקפם. השופט פסק לטובת בקשתו של ישר לאכוף את הסכם הפשרה, בכפוף לתשלום הוצאותיו של ישר לאור בתוך 30 יום. עוד קבעה השופטת כי יש לדחות את התביעה נגד המינהל, וכי על כל צד לשאת בהוצאותיו.