ת"א 40935-04-10

תקציר

התביעה שכנגד, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי גולדבליט, ביקשה תשלום שכר טרחה מלקוחתו, תמזי אהרון ביניש, בגין שירותים שניתנו בתיק המכונה "פרשת המסעדות". שכר הטרחה התבסס על הסכם משנת 1995 שקבע כי גולדבליט יקבל 20% מכל סכום שייפסק לביניש, בניכוי סכום קבוע. גולדבליט תבע שכר טרחה בסך 102,082 ש"ח בגין ייצוג ביניש בתביעה כספית, שהצליחה בחלקה. ביניש טענה כי יש לחשב את שכר הטרחה על פי הסכום שנגבה בפועל ולא על פי הסכום שנפסק, וכי חתימתו על ההסכם מטעה. השופטת מצאה את עדותה של ביניש כחסרת אמינות וקיבלה את גרסתו של גולדבליט לאירועים. נקבע כי התייחסות ההסכם ל"סכום שנפסק" ברורה וכי אכן יש לשלם מע"מ. עוד קבעה השופטת כי ההסכם כולל ייצוג בערעור על התביעה הכספית, אך לא בהליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל, שבגינם רשאי גולדבליט לגבות שכר טרחה נפרד על פי המלצות לשכת עורכי הדין. שכר טרחתו של גולדבליט בגין התביעה הכספית והערעור חושבו כ-51,835 שקל, ובתוספת שכר טרחה בגין הליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל הסתכם הסכום הכולל ב-86,635 שקל נכון לשנת 2010. מסכום זה נוכו תשלומים קודמים שביצעה ביניש, והותירה יתרה בסך 20,915 שקל, כולל מע"מ, שביניש חויבה לשלם לגולדבליט. בנוסף, נדחתה טענת ההגנה הנגדית של ביניש לרשלנות חמורה מצד גולדבליט, וביניש חויבה לשלם לגולדבליט את הוצאות המשפט, כולל שכר טרחת עורך דין בסך 3,200 שקל בתוספת מע"מ.