ע"א 449/80

תקציר

פסק הדין מתייחס לע"א 449/80, בו שלח המערער לישראל מטען של עשר חבילות מאיראן, לרבות שטיחים יקרי ערך, שאוחסנו במחסן המשיב. כאשר ניסה המערער לחלץ את המטען, נמצאה חבילה אחת קרועה ובתוכה מזוודה נוספת שאינה ידועה. המערערת טענה כי החבילה הכילה שטיחים פרסיים, שאת ערכם היה אחראי המשיב כשומר שכר. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערערת, אך פסק סכום פיצוי נמוך בהרבה מסכום התביעה. הן המערער והן המשיב ערערו על ההחלטה. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המערער על גובה הפיצוי, שכן לא נחה דעתו כי המערער הוכיח די הצורך את הנזק שנגרם, במיוחד נוכח הסתירות וחוסר העקביות בגרסתו של המערער לאירועים. עם זאת, השופט ש' לוין הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הוכח אובדן החבילה העשירית שהכילה שטיחים. השופטים הסכימו פה אחד לקבל את ערעורה של המשיבה ודחו את תביעת המערערת בשל אי הוכחת הנזק, והורו לה לכסות את הוצאות המשיב בשתי הערכאות. ההחלטה הדגישה כי אין לבסס החלטה על גרסה עובדתית שלא הועלתה במהלך המשפט, תוך הטלת נטל ההוכחה על המערער.