ע"פ 30636/06

תקציר

הערעור הנדון התקבל על ידי בית המשפט, שהתמקד בשינויי חקיקה ובפרשנות עקרונות משפטיים הנוגעים לצדק ולהגינות. תיקון לחוק סדר הדין הפלילי, המכונה תיקון מס' 51, הציג טיעון מקדמי הנוגע לסתירות משמעותיות בין כתבי אישום לבין עקרונות של צדק והגינות משפטית, ודרש פרשנות משפטית יצירתית המבוססת על פסיקה ארוכת שנים. בית המשפט מצא כי בעוד שהמשיבה טענה בכתב האישום שלה למניעים זרים (הטיה פוליטית) ואכיפה בררנית, טענות אלה לא הוכחו בבדיקה. השוואות למקרים אחרים כמו הרב עובדיה יוסף ומר גדעון ספירו לא הצביעו על אפליה או מניעים פסולים של העמדה לדין. בית המשפט הגיע למסקנה כי שגה בית משפט קמא בקבלו את טענת ההגנה בשל הערכה לא ראויה של הראיות, טענות להפליה ואי בחינת סעדים דרסטיים פחות מביטול האישום. הראיות שהוצגו לא הוכיחו טענות לאכיפה בררנית או זדון בהעמדה לדין. משכך, התקבל הערעור, שהפך את החלטת בית משפט קמא לבטל את כתב האישום, והתיק הוארך לבירור אשמתו של המשיב בעבירה הנטענת של העלבת עובד ציבור. פסק הדין, שנכתב על ידי השופט צ' סגל והוסכם על ידי השופטים י' שפירא וי' נועם, מדגיש את הצורך בהתחשבות מאוזנת בעקרונות הצדק, באמות המידה הראייתיות ובאופייה של הפליה לכאורה במסגרת הליכים משפטיים.