חדל"פ 3514-02-21

תקציר

השופטת דחתה את בקשת המבקשת לעכב את ההליכים בנוגע למימוש הזכויות בדירה שחלקה עם החייב. המבקשת, שהייתה אשתו של החייב, טענה כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעתה לשיתוף ספציפי בדירה, וכי על בית המשפט לחדלות פירעון להיעתר לבקשתה. עם זאת, השופט קבע כי לבית המשפט לחדלות פירעון סמכות לדון בנושא, שכן הזכויות בדירה הן חלק מנכסי החייב. עוד קבעה השופטת כי המבקשת לא הצליחה להוכיח את טענתה כי לה ולחייב הייתה כוונה ספציפית לחלוק את הדירה. המבקשת טענה כי תרמה 250,000 ₪ לרכישת הדירה, אך השופט מצא את עדותה בלתי עקבית ואינה נתמכת בראיות. זאת ועוד, טענת המבקשת כי שילמה תשלומים בגין הלוואת המשכנתא לא הוכחה, והשופטת ציינה כי בני הזוג ניהלו את ענייניהם הכספיים בנפרד. גם חתימתה של המבקשת על הסכם הרכישה לא הספיקה כדי לתמוך בטענתה, מה גם שהיא לא זימנה את העדים הרלוונטיים להעיד. ככלל, השופטת הגיעה למסקנה כי גרסתה של המבקשת לאירועים אינה אמינה וכי היא לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. לפיכך דחתה השופטת את בקשתה לעיכוב הליכים והורתה לנאמן למסור עדכון על מצב הדירה בתוך 20 יום.