ת"א 1127/99

תקציר

הבעלים של שוק תלפיות בחיפה, עיריית חיפה, תבע את הנתבעים - החוכרים הנוכחיים - בגין אי תשלום דמי חכירה. הנתבע הראשון רכש זכויות חכירה מהחוכר המקורי בשנת 1991 ושני הנתבעים האחרים היו בעלי מניות של הנתבעת הראשונה ושימשו כערבים. הסכום הנתבע, המעודכן לדצמבר 2003, היה 5,164,481 ש"ח או לחילופין 3,504,577 ש"ח. לנאשמים ניתנה רשות להתגונן. עם זאת, הנתבע מספר 2 נפטר במהלך המשפט והתביעה נגדו לא תוקנה, ולכן פסק הדין חל רק על הנתבע הראשון. הנתבעת טענה כי לא הייתה מודעת לכך שהנכס הוכרז כמבנה לשימור סוג א' טרם רכישתו, וכי הדבר מהווה "פגם" שכן הוא מגביל את אפשרויות השיפוץ. עוד נטען כי העירייה הבטיחה הבטחות בדבר הנחות בתשלומי החכירה ותמיכה בשיפוץ הנכס, אך לא עמדה בהן. יתר על כן, הנתבעים ביקשו כי אם בית המשפט יפסוק לטובת העירייה, הגידול בתשלומי החכירה יחושב לפי שער הדולר ולא לפי מדד יוקר המחיה, שכן האפשרות השנייה תביא לתשלומים גבוהים באופן בלתי סביר. העירייה, לעומת זאת, טענה כי הנתבעים היו מודעים למעמדו של הנכס כנכס לשימור בעת רכישתם, וכי ההבטחות שלטענת הנתבעים נתנה לעירייה אינן עובדתיות. עוד קבעה העירייה כי אין לחשב את דמי החכירה על בסיס שווי השוק של הנכס, וכי טענות הנתבעים בדבר כוונת הצדדים לחוזה אינן תקפות, שכן הנתבעים עצמם לא היו צד לחוזה. בית המשפט פסק לטובת העירייה, וקבע כי טענות הנתבעים בדבר חובות העירייה אינן תקפות, שכן לא נמצאו ראיות להתחייבויות כאלה בחוזה החכירה או באסמכתאות אחרות. בנוסף, קבע בית המשפט כי מעמדו של הנכס כמבנה לשימור אינו מהווה "פגם", שכן תכניות הנתבעים לנכס סותרות את מטרת שימורו. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי התעקשות העירייה לשלם דמי שכירות מוגדלים לפי מדד יוקר המחיה אינה סבירה ואינה הוגנת, ולכן קבע כי יש לחשב את דמי החכירה על בסיס שער הדולר. הנתבעים חויבו לשלם את מלוא סכום דמי החכירה שתבעה העירייה, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪.