תמ"ש 1847/04

תקציר

סכסוך משפטי ארוך זה מערב בני זוג נשואים שנפרדו וכעת מעורבים בהליכים משפטיים מרובים זה נגד זה. הסוגיות העיקריות שיש להכריע בהן הן שתי תביעות נזיקין שהגישו שני הצדדים ותביעה לדמי שימוש בדירה משותפת שהגיש הבעל. השופט מסכם את ההיסטוריה הארוכה של התיק, ומתאר את ההליכים הרבים ואת מאמציו של השופט הקודם לפתור אותם. פסק הדין מתמקד בשלוש תקופות מרכזיות הנוגעות לדמי השימוש בדירה: התקופה שלאחר אירוע אלימות ועד לפקיעת צו הגנה, התקופה מתום הצו ועד להגשת התביעה, והתקופה מהגשת התביעה ואילך. השופטת קובעת כי התובע (הבעל) אינו זכאי לדמי שימוש ראויים עבור התקופה הראשונה בשל צו ההגנה הקיים. לגבי התקופה השנייה, השופט לא מוצא כל מניעה שנוצרה על ידי הנתבעת (אשתו) שמנעה מהתובע להשתמש בדירה ודוחה את תביעתו. באשר לתקופה השלישית, השופט מצדד בנתבע ומציין כי התנהלותו וטענותיו של התובע אינן אמינות וכי הוא לא הוכיח כל מניעה או עיכוב בפירוק השותפות במקרקעין. השופטת דוחה גם את טענות התובע בגין עוגמת נפש לכאורה, עוולות נגישות ולשון הרע, ומדגישה כי אל למערכת המשפט להתערב יתר על המידה בסכסוכי אישות, כל עוד אין בהם עבירות או עוולות מוכרות. עם זאת, השופט פוסק לתובע 38,000 ₪ כפיצוי בגין התקיפה שביצע בו הנאשם, בהתבסס על הרשעה קודמת הקשורה לאירוע. השופט מחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, וניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.