ב"ש 2045/08

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לקטטה פיזית שהתנהלה בין המערער לבין בן דודו, המתלונן, עימאד אוסמן. באירוע נדקר המתלונן במותניו. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין התקיפה והוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. השופט מצא די ראיות לביסוס הטענות בכתב האישום והסכים כי נשקפת מהמערער סכנה, המצדיקה את מעצרו. פרקליטו של המערער טען כי הראיות אינן מבוססות וכי גרסת האירועים שמסר המערער – לפיה המתלונן נפגע משברי זכוכית – לא נחקרה כראוי. זאת ועוד, טען עורך הדין כי עדים נוספים תומכים בגרסתו של המערער וכי אביה של המתלוננת, שלכאורה החזיק את המתלוננת בעת הדקירה, שוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, דבר המהווה אפליה. עם זאת, השופט דחה טענות אלה וקבע כי העדים שהביא המערער אינם תומכים בטענתו וכי תפקידו של האב שונה מזה של המערער. השופט קיבל את ראיות התביעה לכאורה, תוך ציון מסוכנותו של המערער, ואישר את צו המעצר בהיעדר נסיבות חריגות. השופטת דחתה גם את טענת הקיפוח והדגישה כי מעשיו של האב לא הצדיקו את התנהלותו של המערער. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ומעצרו של המערער נותר על כנו עד לסיום המשפט.