ת"א 19615-03-21

תקציר

הנתבע טוען כי הכתובת הרשומה בכתב התביעה אינה כתובת מגוריו, וכי הוא מתגורר מחוץ לישראל, ואילו התובע טוען כי הכתובת הרשומה היא זו הרשומה במשרד הפנים. הנתבעת לא ציינה את כתובת מגוריהם הנוכחית, לא בארץ ולא בחו"ל. המחלוקת נסובה סביב מסירת התביעה, כאשר הנתבע טוען כי ייפוי הכוח שניתן לעורך דינם, עו"ד ביינרט, מגביל במפורש את סמכותו לייצגם בהליך הנוכחי. התובעת, לעומת זאת, טוענת כי מעורבותו של עו"ד ביינרט בניהול משא ומתן ובייצוג הנתבע בשלב האזהרה שקדם לתביעה, לרבות השתתפות בהליכי גישור, מרמזת על סמכות רחבה יותר ועל מערכת יחסים רציפה. בית המשפט בוחן את העובדות ומוצא כי עו"ד ביינרט שימש כעורך דינו של הנתבע טרם ההליך המשפטי ובנושא ההתדיינות המשפטית. חזקה גם כי יודיע לנתבע על ההליך, מה גם שקיים ביניהם קשר רציף. בית המשפט מדגיש כי ניסיונו של הנתבע להגביל את ייפוי הכוח לקבלת מסמכי בית המשפט מהווה ניצול לרעה של ההליך וניסיון להתחמק מבירור מהותי של התביעה. לפיכך, נפסק כי המצאה כדין נעשתה לעו"ד ביינרט, ובקשת הנתבע נדחית. הנתבע נדרש לשאת בהוצאות הבקשה ולהגיש כתב הגנה בתוך המועד האחרון.