ע"פ 5336/13

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרתם של חומרי נפץ ומטעני חבלה מאולתרים תוך הדגשת הסכנה החמורה הנשקפת מהם לחיי אדם והצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע מפני מעשים פליליים כאלה. בית המשפט מכיר בעברו הפלילי המצער של המערער, אך מכיר גם בסימני השיקום החיוביים ובעונש הפחות חמור שנגזר עליו בהשוואה לנאשמים אחרים בתיק. יצוין, כי המערער התקשר בהסדר טיעון "פתוח", השונה מהסדרי טיעון "סגורים" של נאשמים אחרים. בית המשפט שוקל את הנסיבות, לרבות תפקידו של המערער, הקשרו האישי, גילו ועברו הפלילי, ומציין כי העונש שהוטל הוא מידתי ומוצדק. חרף התקדמותו של המערער בשיקום ואופיו הלא מתמטי של גזר הדין, בית המשפט מחליט כי חומרת העבירה מחייבת את המשך העונש כפי שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי. מדובר בעונש של 20 חודשי מאסר, שהיה למעשה נמוך מ-30 חודשי המאסר שביקשה המדינה במסגרת הסדר הטיעון. פסק הדין דוחה את הערעור, בתקווה שהמערער יתמיד בתהליכים טיפוליים ובסופו של דבר ישתלב מחדש בחברה כאזרח יצרני. המערער נדרש להתחיל לרצות את עונשו ביום 8.12.2013 בכלא הדרים או במתקן אחר כפי שיחליט שירות בתי הסוהר. פסק הדין גובש סופית ויינתן היום, ב-14 בנובמבר 2013.