תלה"מ 23112-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק: **כותרת ההליך:** תלה"מ 23112-06-25 י. נגד י. **בית המשפט:** בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו **השופטת:** לורן אקוקה **מועד ההחלטה:** 02.06.2026 (י"ז סיוון תשפ"ו) **נושא ההחלטה:** בקשה לפסילת מומחה מטעם בית המשפט (מר חיים פינקלמן ממכון אפיקים). **תקציר העובדות הרלוונטיות:** הצדדים, הורים גרושים, מצויים בסכסוך בנוגע לקשר האם עם הקטינים והסדרי שהייה. בית המשפט מינה את המומחה, מר חיים פינקלמן, במטרה למנוע את ריחוק הבן מהאם ולהעמיק את קשר הילדים עם אמם בצל הפרידה. האב הגיש בקשה דחופה לפסילת המומחה, בטענות מרכזיות כגון: הטיה לטובת האם, התעלמות ממחדליה, יחס מפלה וכוחני כלפי האב והקטין, "התעמרות" בחסות ההליך הטיפולי, חריגה מסמכות בקביעת מסוגלות הורית, שימוש בשיטות ענישה כלפי הקטין, סילוף עובדות (בנוגע לתשלומים), והאשמות שווא. האם, האפוטרופסית לדין והמומחה עצמו התנגדו לבקשת האב, בטענה כי מדובר בטענות חסרות בסיס, המבטאות אי-שביעות רצון מהנחיות מקצועיות שאינן תואמות את תפיסתו הסובייקטיבית של האב, וכי המומחה פועל באופן אובייקטיבי. **ניתוח משפטי:** **1. עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **מעמדו של מומחה בית המשפט:** ההחלטה מדגישה את מעמדו המיוחד של מומחה בית המשפט, כמי שחב חובות נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, וצריך לפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים. ישנה חזקה כי מומחה ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה, ונטל ההוכחה לסתור חזקה זו הוא כבד. * **חריגות פסילת מומחה:** ההלכה המושרשת, כפי שמובאת בסעיפים 19 ו-20 להחלטה, היא כי החלפת מומחה מטעם בית המשפט היא צעד חריג ונדיר, השמור למקרים קיצוניים בלבד. עילות הפסילה המרכזיות כוללות חוסר מהימנות שיורד לשורש העניין ועלול לגרום לעיוות דין, חריגה מסמכות, חוסר תום לב או מרמה. * **הבחנה בין אי-הסכמה מקצועית לבין פגם בהתנהלות:** ההחלטה מבחינה באופן ברור בין חילוקי דעות מקצועיים או אי-הסכמה עם גישת הטיפול של המומחה, לבין פגמים מהותיים המצדיקים פסילה. טענות בדבר חוסר אמון, "תחושות לא נוחות", או חילוקי דעות לגבי שיטת הטיפול, אינן מהוות עילה לפסילה, אלא יש לבחונן באמצעות שאלות הבהרה וחקירה נגדית, והן משפיעות על המשקל שיינתן לחוות הדעת. * **חזקת תקינות המינוי:** ההחלטה מאמצת את ההלכה לפיה "חזקה על מומחה הממונה על ידי בית המשפט, כי ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה". נטל הוכחת הפגם מוטל על הטוען, ואינו מסתפק בחשש למשוא פנים, אלא דורש הוכחת חשש ממשי ואובייקטיבי. **2. חידושים והיבטים מעניינים בהחלטה:** * **הקשר בין טיפול להערכה הורית:** סעיף 24 להחלטה נוגע בנושא רגיש של הערכת מסוגלות הורית במסגרת טיפול. בית המשפט קובע כי במסגרת מינוי מומחה לטיפול משפחתי שמטרתו "למנוע את המשך ריחוקו של הבן XXXX מהאם... ועל מנת להעמיק את הקשר של הקטינים עם אמם", הערכה של יכולות הוריות, גם אם אינה אבחון פורמלי, הינה חלק בלתי נפרד מהבנת הדינמיקה המשפחתית ומתן המלצות טיפוליות. בכך, בית המשפט מתווה גבולות לגבי סמכות המומחה במסגרת תפקידו, ומרחיב את ההבנה כיצד הערכות שונות משתלבות בתהליך הטיפולי. * **התמודדות עם שיטות טיפוליות שנויות במחלוקת:** סעיף 25 להחלטה מתמודד עם טענות האב בדבר "שיטות ענישה" או "סנקציות" כלפי הקטין, כגון הגבלת פעילות ספורטיבית. בית המשפט מקבל את הסברו של המומחה כי המלצותיו ניתנו לאחר שלבים קודמים של סנקציות "רכות יותר" ונובעות מהבנה מקצועית של מורכבות המצב. בכך, בית המשפט מדגיש כי אי-הסכמה עם שיטות טיפול, גם אם הן קשות, אינה מהווה עילה לפסילת המומחה, אלא עניין לבחינת המשקל הראייתי במידת הצורך. * **טיפול מתמשך לעומת חוות דעת חד פעמית:** סעיף 26 מציין כי כאשר מומחה ממונה לצורך טיפול מתמשך, חילוקי דעות לגבי שיטת הטיפול או אי-השגת יעדים אינם מהווים כשלעצמם עילה לפסילה. זהו היבט חשוב בהליך הגישור והטיפול המשפחתי, המכיר בכך שתהליכים טיפוליים עשויים להיות מורכבים ואיטיים, וכי אי-הסכמה של אחד הצדדים אינה בהכרח מעידה על פגם במומחה. * **עניין תשלומים ו"תקלה אדמיניסטרטיבית":** סעיף 27 מטפל בטענה ספציפית של האב בנוגע לסילוף עובדות בעניין תשלום שכר טרחה. בית המשפט מכיר באפשרות של "אי-הבנה או תקלה אדמיניסטרטיבית זמנית", ומבחין בין מקרים כאלו לבין "חוסר יושרה מהותי" או "הטיה". זהו פרגמטיזם משפטי המזהה כי טעויות טכניות אינן בהכרח מעידות על כשל עקרוני. * **התמודדות עם טענות "מידור" והטיה:** סעיף 28 מבהיר כי תגובתו האמפתית של המומחה לאם, שנבעה מהערכה מקצועית למצבה, נועדה לחזק את תפקודה ההורי לטובת הקטינים, תוך מתן תמיכה גם לאב. בכך, בית המשפט מציג גישה מאוזנת, לפיה תמיכה באחד ההורים, כאשר היא מבוססת על שיקול דעת מקצועי ולמען טובת הילדים, אינה בהכרח משוא פנים או חוסר אובייקטיביות. * **חשיבות הקשר המיטיב עם הילדים:** סעיפים 29 ו-30 להחלטה מדגישים כי טובת הילדים והתקדמות בשיקום הקשר בין האם לילד XXXX, המכונה "ניצנים מדהימים של קרבה", מהווים חיזוק משמעותי להחלטה שלא לפסול את המומחה. התנהלות האב, הכוללת קושי בקבלת סמכות והפסקת הטיפול על דעת עצמו, משמשת כאינדיקציה לכך שחלק מהטענות נובעות מקשיים אישיים שלו בתהליך. * **שימוש בקבוצת ווטסאפ:** אף שלא זכה להתייחסות מעמיקה בסעיפים הבודדים, אזכור השימוש של האב בציטוטים מקבוצת ווטסאפ (סעיף 15) מצביע על פוטנציאל לקונפליקט ועל אופן התנהלות שאינו תמיד הולם בהליך משפטי. המומחה עצמו מציין כי השימוש בקבוצה למטרה זו "הוא בעייתי". **3. פרקטיקה משפטית וחידושים:** * **דחיית בקשה לפסילה כחלק מהליך גישור:** ההחלטה ממחישה את הנטייה של בתי המשפט לענייני משפחה לעודד המשך תהליכים טיפוליים וגישוריים, גם כאשר אחד הצדדים מביע חוסר שביעות רצון. דחיית הבקשה, יחד עם הנחיה להמשך שיתוף פעולה עם המומחה, מחזקת את עקרון העדיפות של טובת הילדים ויציבות ההליך הטיפולי. * **חיוב בהוצאות:** חיוב האב בהוצאות (סעיף 35) משקף את התפיסה כי הגשת בקשות חסרות בסיס, המכבידות על ההליך, עלולה לגרור השלכות כספיות. **מסקנות:** ההחלטה מדגימה יישום קפדני של עקרונות משפטיים מושרשים בנוגע לפסילת מומחים. היא מבחינה בין חוסר שביעות רצון סובייקטיבי משיטת הטיפול לבין פגמים מהותיים בהתנהלות המומחה, ומדגישה את הצורך בראיות ממשיות ומוצקות כדי להצדיק צעד חריג זה. ההחלטה תומכת בגישה פרגמטית, המאזנת בין זכותו של צד להעלות טענות לבין הצורך לשמור על יציבות ההליך הטיפולי ולפעול לטובת הקטינים. ההחלטה מחזקת את התפקיד המרכזי של המומחה בהליכים משפחתיים, במיוחד כאשר מדובר בשיקום קשרים בין הורים לילדיהם.