עמ"ת 52360-09-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות לשחרר את המשיב, שהואשם בשורה של עבירות אלימות, בתנאים מגבילים במקום להחזיקו במעצר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קבע כי יש יסוד להאמין שהמשיב ביצע את העבירות והיווה סכנה, אך קיבל את בקשת המשיב לשחרור במספר תנאים ובהם מעצר בית, פיקוח אלקטרוני, התחייבויות כספיות ותמיכת מפקחים. המערער טען כי בית משפט השלום לא נתן דעתו המספקת למסוכנות הנשקפת מהמשיב ולא להתנהגותו האלימה בעברו, וביקש את המשך מעצרו של המשיב. בא כוח המשיב ביקש לדחות את הערעור, בנימוק של מצבו הבריאותי הרעוע של המשיב וחומרת המשך מעצרו. שופט בית המשפט המחוזי, לאחר שעיין במסמכי הערעור ושמע את הצדדים, החליט לדחות את הערעור, תוך שימת דגש על האופי האלים והמסוכן של העבירות הנטענות של המשיב, אך גם בהתחשב במצבו הרפואי של המשיב ובהמלצתו החיובית של שירות המבחן לחלופת מעצר. החלטת בית משפט השלום נמצאה סבירה וראויה, והביאה לדחיית הערעור. משמעות הדבר היא שהמשיב ישוחרר כל עוד יעמוד בתנאים שקבע בית משפט השלום.