בג"צ 5589/16

תקציר

בג"ץ אינו נוהג לערער על החלטות של בתי דין דתיים, לרבות בתי דין רבניים, אלא אם קיימות נסיבות חריגות. נסיבות אלה כוללות חריגה של בית הדין הדתי מסמכותו, חריגה מהחוקים הדתיים החלים, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, או כאשר בג"ץ סבור כי עותר זקוק לסעד צודק שלא ניתן להשיג במקום אחר. כמו כן, בג"ץ לא יתערב בהחלטות בית הדין הדתי בטרם מוצו ההליכים המשפטיים שם, ולפיכך יש לדחות עתירות לבג"ץ אם קיימים סעדים חלופיים. הדבר נכון במיוחד לגבי החלטות ביניים של בתי דין דתיים. במקרה הנוכחי, העותרים לא ממצו את כל האפשרויות המשפטיות העומדות בפניהם בבתי הדין הרבניים, ולפחות שניים מהסעדים המבוקשים הם כעת תיאורטיים, לאחר שכבר טופלו על ידי פקיד הסעד. לפיכך יש לדחות את העתירה, במיוחד בהתחשב בחוסר הניקיון של העותרת באי גילוי כל האירועים הרלוונטיים. משכך, העתירה נדחית, ועל העותר לשאת בהוצאות המשיבים 2 ו-3, בסך 5,000 ₪.