ע"א 36/75

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על בעלות על חלקת אדמה ביאזור (אזור). התיק סובב סביב פסק דין משנת 1946 של בית משפט השלום ביפו, שהורה על מכירת הנכס המדובר בעקבות תביעת חלוקה. המשיב, אהרן משה מועדן, שנפסק נגדו שלא בפניו, עתר לביטול פסק הדין בטענה שלא זומן כדין להופיע בפני בית המשפט. בית משפט השלום ביפו דחה תחילה את עתירתו, אך מאוחר יותר הפך בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו החלטה זו. הערעור הנוכחי, שהוגש על ידי הרשות, מבקש להחזיר על כנו את החלטת בית משפט השלום. עם זאת, בית המשפט העליון, בהרכב ממלא מקום הנשיא לנדוי, השופט מני והשופט שרשבסקי, מסכים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון מוצא כי קיים ספק משמעותי באשר לחוקיות פסק הדין משנת 1946 בשל היעדר זימון מתאים של המשיב. יתר על כן, פסק הדין עצמו מזכיר את תחולתו של חוק ההוצאה לפועל העות'מאני, שאינו מתאים להליכי חלוקה. בנוסף, קיים חשד לאי סדרים, לרבות מכירת חלקו של קטין לשותף אחר והמחיר הנמוך בו נמכר הנכס. בנסיבות אלה, בית המשפט העליון קובע כי בקשת המשיב לבטל את פסק הדין תינתן, חרף הזמן הרב שחלף מאז פסק הדין המקורי. פסק הדין מבוטל, וניתן לבחון את המקרה מחדש במידת הצורך, שכן במצבו הנוכחי של הנכס לא מעורבים צדדים שלישיים בטענות בתום לב. ההחלטה מתקבלת פה אחד, והערעור נדחה, כאשר המערערים נדרשים לשאת בהוצאות המשיב.