ע"פ 7641/09

תקציר

המשיב סבור כי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית משפט קמא, ועל כן יש לדחות את הערעור. המשיב מפרט את מערכת היחסים הקרובה בין המערער לבין הכפוף לו, עובדיה, שהיה ממונה על עניינים כספיים ודיווח ישירות למערער. לעובדיה הייתה שליטה מלאה בנושאים כספיים והמערער דאג שהוא יהיה חסין מביקורת. המשיב מדגיש כי בית משפט קמא מצא כי המערער פעל בחוסר תום לב ולא סמך על גרסותיו השונות לאירועים. האסטרטגיה של המערער, שהוכנה בעזרת עורכי דינו, הייתה להטעות את המשטרה בחקירותיו. המשיב מציין כי גרסאות המערער השתנו עם הזמן והיו סותרות את חומר הראיות. המשיב מדגיש כי הכספים שקיבל המערער לא היו כספי משכורת אלא כספי גניבה, שניתנו למערער בשל יחסיו האישיים הקרובים עם העובדים, ללא כל חישוב כלכלי. המשיב מתנגד לטענת המערערת בדבר היעדר נזק כלכלי, ומדגיש כי המערערת לקחה 1.8 מיליון ₪ מכספי חברות ועובדים. עוד מדגיש המשיב כי עבירת הגניבה הוכחה, וכי יסודותיה הנפשיים של העבירה מתקיימים במעשיו של המערער. המשיב מפרט את הגרסאות השונות שהציג המערער לאורך החקירה והמשפט, וטוען כי אין לקבל את הגרסה האחרונה, לפיה קיבל המערער את הכסף כמעין שכר, שכן מדובר בגרסה כבושה הסותרת גרסאות קודמות ואינה סבירה. המשיב מציין כי מעשיו של המערער התאפיינו בחוסר יושר, וכי מעטפות המזומנים שקיבל המערער לא נחשבו למשכורת, אלא לתשלומים שלא כדין. לבסוף, המשיב מדגיש כי הרשעתו של המערער מבוססת על ראיות מוצקות, ועל כן יש לקיימה.