ס"ע 1663-03-12

תקציר

התובע, שומר במקצועו, עבד אצל הנתבעים - שלוש חברות קשורות ובעליהן - מיולי 2008 ועד נובמבר 2011. העסקתו כללה עבודה של שעות ארוכות באתרי בנייה שונים, כולל אתר בשם דינקו. התובע טען כי לא קיבל שכר הולם עבור עבודתו, וכי הנתבעים לא הפרישו לקרן הפנסיה שלו. השופטים הסכימו עם גרסתו של התובע לאירועים בנוגע לעבודתו באתר דינקו, וקבעו כי הוא סיפק ראיות מספיקות לתקופה שבין ינואר 2009 לנובמבר 2011. התובעת עבדה במשמרות קבועות לסירוגין עם עמיתה, ועבדה 13 שעות בימי חול ו-20-21 שעות בסופי שבוע. הוא היה זכאי לתשלום של 341.62 ש"ח למשמרת יום חול ו-787.93-892.62 ש"ח למשמרת סוף שבוע. השופטים הורו לפצות את התובע בגין ההפרש בין השכר ששולם בפועל לבין השכר המגיע לו, שהגיע ל-165,909 שקל. עוד קבעו השופטים כי התובעת זכאית להחזר תשלומים בגין פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, הפרשות לקרן פנסיה והפרשי שכר עבור חודש דצמבר 2011, שהסתכמו בסך של 14,640 שקל. בנוסף, נפסקו לתובע הפרשי דמי חגים בסך 2,289.18 ₪ בגין תקופת עבודתו באתר דינקו. השופטים הורו לנאשמים 1-2 ו-4 לשלם סכומים אלה ביחד ולחוד, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 16,500 ₪. הסכומים היו אמורים לצבור ריבית מדצמבר 2011 ועד למועד התשלום בפועל. הנתבע 3 חויב לשלם לתובע 456 ₪ דמי חגים, בתוספת ריבית החל מחודש ינואר 2009. השופטים התייחסו גם לאופי הנצלני של העסקתו של התובע, וציינו כי הנתבעים ניצלו את מעמדו הפגיע כשכיר.