ע"א 518/86

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שהגישה משפחת אבו סולב, בני השבט הבדואי אבו רקיעק, על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. המערערים ביקשו פסק דין הצהרתי שיכיר בזכויות הבעלות שלהם על גוש קרקע בנגב המכונה גוש 39073. התביעה המקורית נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ללא משפט, מה שהוביל לערעור. המערערים טענו כי הם החזיקו ועיבדו את הקרקע במשך שנים, וכי הליכי רישום המקרקעין בשנת 1962 היו מזויפים משום שלא הודיעו להם עליהם. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענת המרמה, וכי עצם חוסר הידיעה על ההליך אינו מהווה תרמית. יתר על כן, על פי דיני המקרקעין הרלוונטיים, רישום הקרקע על שם המדינה היה סופי וניתן היה לשנותו רק בנסיבות ספציפיות, שלא היו ישימות במקרה זה. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, דחה את הערעור וחיזק את תוקפו של רישום המקרקעין. עוד קבעו השופטים כי בקשת המערערים להציג ראיות נוספות אינה נחוצה, שכן אין בה כדי לשנות את התוצאה. בנוסף, דחיית התביעה הנוכחית על הסף לא השפיעה על תביעות מקרקעין פוטנציאליות אחרות שעשויות להיות למערערים. פסק הדין נחתם בכך שהמערערים אחראים להוצאות המשיבים.