ע"א 1134/05

תקציר

טענת המשיבים בדבר השימוש והחזקה במקרקעין מצויה בסמכותו המהותית של בית משפט השלום, כהגדרתה בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט. זאת, חרף טענות המערערים אחרת, אשר נדחות. גם טענת המערערים כי חוות דעתו של המומחה לא הייתה קבילה נדחית, שכן מרבית הטענות הללו מעולם לא הועלו בפני בית משפט קמא וסותרות את ממצאיו העובדתיים. אין גם מקום לטענות הפרוצדורליות של המערערים בדבר כללי פסק דין מקוצר והודעת צד ג'. התביעה הוגשה כראוי כפסק דין מקוצר, ואופי התביעה לסעד לא איפשר שיפוי צד ג'. סיכומו של דבר, הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא נדחה. על המערערים לפצות את המשיבים בגין הוצאותיהם, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית.