בש"פ 9745/11

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים בגין החזקת סמי הרואין שלא לצריכה עצמית לא צלח. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על קיומן של ראיות לכאורה, לרבות טביעות אצבעותיו של המערער על הסמים, ועל היעדר הסבר בחקירתו במשטרה. בנוסף, מצא בית המשפט כי סירובו של המערער להתלוות למשטרה מצביע על מידה מסוימת של אשמה. באשר לערעור דחה בית המשפט את הטענות בדבר קביעת הראיות, וציין כי טביעות אצבעותיו של המערער, בשילוב התנהגותו בעת מעצרו ובחקירתו, מקימות סיכוי סביר להרשעה. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר אי חוקיות החיפוש וכשלי החקירה, וקבע כי יש להעלות סוגיות אלה בהליך העיקרי. עברו הפלילי של המערער, ההליכים התלויים ועומדים נגדו ומהות העבירה הנוכחית נלקחו בחשבון כולם בהערכת המסוכנות הנשקפת ממנו. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי כתב אישום שהוגש לאחרונה בגין עבירת סמים אחרת תומך בהחלטת המעצר, חרף טענות המערער כי לא היה מקום להציגו בשלב זה. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מנוס מלעצור את המערער ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי.