בש"א 7857/98

תקציר

## ניתוח משפטי: רובין נ' רשות המיסים - העברת מקום ופסילה שיפוטית מקרה זה מציג שאלה משפטית קריטית בנוגע להעברת מקום לערעורי מס כאשר כל השופטים שמונו למחוז מסוים מתפטרים מעצמם. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים של פסילה שיפוטית, בפרשנות הוראות החוק הנוגעות למקום השיפוט ובגישה החדשנית שנקט בית המשפט בהתמודדות עם לאקונה בחוק. **1. פסילה שיפוטית ועקרון היעדר משוא פנים:** * סוגיית הליבה נובעת מפסילת כל שופטי ועדת הערר בתל אביב-יפו. פסילה זו התבססה על שירותו הקודם הנרחב של המערער 1 כנציג ציבור באותה ועדה. מצב זה מעלה את העיקרון המשפטי הבסיסי שהצדק חייב לא רק להיעשות אלא גם להיראות כנעשה. * מושג הפסילה, כפי שנרמז בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), נועד למנוע כל חשש ממשי או מראית עין של משוא פנים. במקרה זה, הקשר הממושך של השופטים עם המערער 1 יצר מצב שבו ניתן היה להטיל ספק לגיטימי במשוא הפנים שלהם, מה שהצריך את פרישתם. * המקרה מדגיש אתגר מעשי: כאשר כל נושאי המשרה השיפוטית הזמינים בתחום שיפוט מסוים נפסלים, עשיית הצדק דורשת מנגנון שיבטיח שהמקרה עדיין יכול להישמע. **2. פרשנות החוק והלאקונה בחוק:** * המערערת 1 טענה כי ועדת הערר, שאינה מוגדרת במפורש כ"בית משפט" לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, נעדרת את הסמכות הסטטוטורית להעביר מקום דין. טיעון זה מתמקד בפרשנות מחמירה של החקיקה הקיימת. * בית המשפט מכיר בהיעדרה של "הוראה מפורשת" בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963 (להלן - החוק) המסמיכה העברת מקום לוועדת הערר. * עם זאת, בית המשפט מאמץ גישה תכליתית וטלאולוגית יותר לפרשנות סטטוטורית. הוא מפעיל את סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, המאפשר להשלים ליקויים משפטיים באמצעות היקש. זה מדגים חידוש משפטי שבו רוח החוק ותכליתו, במיוחד הצורך בשיפוט נגיש והוגן, מקבלים עדיפות על פני מילוליות נוקשה. **3. גישה שיפוטית חדשנית להשלמת פער משפטי:** * החלטת בית המשפט לאשר את העברת המקום, למרות היעדר אישור סטטוטורי מפורש, מהווה חידוש משפטי משמעותי. הוא מכיר בכך שיש להרחיב את תכליתו של סעיף 78 לחוק בתי המשפט - לאפשר דיון מחוץ לסמכות השיפוט הרגילה בעת הצורך - למצבים כאלה, גם אם לא נאמר במפורש בפני ועדת הערר. * בית המשפט מנמק כי המטרה הבסיסית של מתן אפשרות לשימוע הוגן גוברת על הטיעון הטכני של היעדר סמכות מפורשת. העובדה שכל השופטים שמונו נפסלו יוצרת צורך מעשי בהעברה. * על ידי השוואה לאפשרות של פסילת שופט לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט (מה שמוביל למעשה לדיון בתיק בפני שופט אחר), בית המשפט מציע כי העיקרון של הבטחת דיון בתיק בפני בית דין חסר פניות תומך במשתמע בהעברת מקום השיפוט כאשר הפורום המקורי נפגע. * מסקנתו של בית המשפט כי יש לו סמכות להעביר את המקום בדרך של היסק היא התפתחות משפטית מכרעת, המהווה תקדים לטיפול במצבים דומים שבהם מסגרות סטטוטוריות עשויות שלא לצפות באופן מושלם את כל האפשרויות. **מסקנה:** מקרה זה מדגיש את אופיו הדינמי של החוק, שבו בתי המשפט עשויים להשתמש בהנמקה מסקנת כדי להתגבר על פערים חקיקתיים ולקיים את עקרונות הצדק הבסיסיים. ההחלטה להעביר את המקום, מתוך הכרה בצורך המעשי הנובע מפסילה שיפוטית ובמטרת העל של הבטחת שימוע הוגן, מעידה על נכונות שיפוטית להסתגל ולחדש במערכת המשפט. גישת בית המשפט מדגישה כי עשיית צדק מחייבת יישום פונקציונלי, ולא פורמליסטי גרידא, של החוק.