הפ"ב 3683-06-13

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את בקשת הביטול משום שלא היה פסק בוררות תקף. בית המשפט דחה טענה זו, בהנחה כי פסק הבוררות נחתם במועד הנקוב בו, וכי היעדר מועד אחר הוא מחדל שהיה צריך להיתמך בראיות. בית המשפט דחה גם טענות מקדמיות אחרות הנוגעות לאופי ההחלטה ושטר הבוררות. המבקש ביקש לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים המנויים בסעיף 24 לחוק הבוררות. בית המשפט דחה בקצרה כמה מהטענות הללו, וקבע כי חתימת המבקש על שטר הבוררות אותנטית, הבוררים מונו כדין והתקיימו דרישות פרוצדורליות שונות. המחלוקת העיקרית הייתה האם הבוררים חרגו מסמכותם. בית המשפט מצא כי פסק הבוררים חרג באופן משמעותי מתנאי הסכם הבוררות, אשר הגביל את הסכסוך הכספי לתביעה לפיצוי כספי על ידי המשיב. המבקש לא התנגד לבניית קומת מרתף, והבוררים לא היו מוסמכים להורות על חלוקת הבנייה של המבקש ולחייב את המשיב לפצות את המבקש. המשיב לא טען לסעד קנייני כלשהו, והמבקש התנגד לו במפורש. לפיכך, פסק הבוררים, אשר העניק למשיבה בעלות חלקית על הבנייה של המבקשת, חרג מסמכותם. בנוסף, ציין בית המשפט כי החלטת הבורר מנוגדת לחוק התכנון והבנייה, שכן פיצול יחידת מקרקעין דורש היתר בנייה, ופסק הבוררות לא שקל את ההשלכות המעשיות של פסק דינו. משכך, פסק בית המשפט לטובת המבקש, ביטל את פסק הבוררות בעילה של חריגה מסמכות והורה למשיב לשלם למבקש הוצאות בסך 25,000 ₪. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ביום 13.10.2013.