ע"א 14483-10-23

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך נדל"ני על דמי תיווך. פסק דינו של בית משפט קמא הסתמך במידה רבה על קביעות עובדתיות, שבדרך כלל קשה להתערב בהן בערעור. לאחר בחינה, מצאה שופטת הערעור הצדקה להתערבות חלקית בקביעותיו של בית משפט קמא. לגופו של עניין, השופט לא מצא עילה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא כי המשיב מס' 1 היה הצד היעיל בעסקה. הראיות תמכו במסקנתו של בית משפט קמא כי החזקה לפיה המשיב מס' 1 הוא הצד היעיל, כפי שנקבעה בחוק המתווכים, סותרת. זאת ועוד, טענת המערערת כי מאמצי השיווק שלה גרמו לרוכשים לחזור לדירה לא הייתה מבוססת דיה ולא הועלתה במהלך ההליך בבית משפט קמא. עם זאת, שופטת הערעור מצאה לנכון בטענת המערערת כי התנהלות המשיבים מנעה ממנה לשמש כצד היעיל בעסקה. חרף הסכם הבלעדיות לטובת המערערת, מעשי המשיבים, לרבות הימנעותם מליידע את המערערת בהתפתחויות קריטיות, מנעו ממנה למעשה להשתתף בהליך. בנוסף, זיהתה השופטת טעות בפרשנותו של בית משפט קמא להסכם שיתוף הפעולה, שהובילה לביטול ההוצאות שהוטלו. הערעור התקבל באופן חלקי, וכתוצאה מכך נקבעו הצווים הבאים: 1. באשר לדמי התיווך שלא שולמו, יש לחלקם שווה בשווה בין המשיב מס' 1 לבין המערערת. אם האגרות כבר שולמו למשיב מס' 1, עליו להעביר למערערת מחצית משכר הטרחה, לרבות הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית ממועד קבלתה. 2. אם שולמו דמי תיווך כתוצאה מפסק דינו של בית משפט קמא, יש להחזירם ולא לבצע תשלומים נוספים. 3. על המשיבים 3-1 לשאת בהוצאות המערערת בערעור, בסך 5,000 ₪, ביחד ולחוד. 4. הבטוחה שהופקדה על ידי המערערת תוחזר לה. 5. יש לתקן את פסק הדין כך שישקף קביעות אלה, והמזכירות תמסור לצדדים העתק מפסק הדין המתוקן. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ועומד כפסק הדין הסופי.