תאד"מ 54081-06-23

תקציר

עיקר המחלוקת במקרה זה נסובה סביב תוקפו של הסכם ויתור שנחתם על ידי מבוטחו של התובע, בנוגע לתאונת דרכים שאינה שנויה במחלוקת. הנתבעת טענה כי כתב הוויתור, שנחתם תמורת סכום כסף, שולל לחלוטין את זכות התביעה, לרבות זכותו של התובע הנגזרת מזכותו של המבוטח. עם זאת, התובע טען כי זכות ההחלפה שלהם, הנובעת מחוקי הביטוח, נותרה בתוקף. בית המשפט בחן את תוכן כתב הוויתור, ומצא כי הוא נועד לסכל כל תביעה של המבוטח או מי מטעמו. בהתחשב בנסיבות חתימתו, ובחוסר ידיעתו המשפטית של המבוטח, פירש בית המשפט את כתב הוויתור באופן שונה, והגביל את תחולתו למבוטח בלבד. זכות ההחלפה, לפי חוק חוזה הביטוח, מעבירה את זכויות המבוטח למבטח עם תשלום התגמולים. מאחר שכתב הוויתור נחתם לפני שהתובע שילם למבוטח, התובע לא רכש את זכות ההחלפה, אך בית המשפט מצא כי כתב הוויתור, שנחתם לאחר שהתובע פיצה את המבוטח, אינו שולל גם את זכותו. בית המשפט שקל גם את טענות המבוטח בדבר טעות והטעיה, וקיבל אותן על סמך עדותו ונסיבותיו. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי אדם סביר לא היה חותם על ויתור על זכויותיו מבלי להבין את ההשלכות, במיוחד כאשר אינו אחראי לתאונה. לפיכך, בוטל כתב הוויתור, והנתבע חויב לשלם לתובע את הסכום הנתבע, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות. הודעת הצד השלישי נדחתה.