רע"א 65770-06-17

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית משפט קמא. החלטת בית משפט קמא דנה בבקשה לסילוק על הסף או למחיקת תביעה מחוסר עילה. ערכאת הערעור מסכימה עם החלטת בית משפט קמא ולא תתערב. התביעה הנדונה נוגעת לתלונה על התנהגות בלתי הולמת במהלך הליך שיפוטי או מעין שיפוטי. המבקשים ביקשו לדחות את התביעה מן הטעם שהמשיבים לא הזכירו בתביעתם עוולות נגישות, וכי עוולת הרשלנות לא הועלתה על ידי המשיבים אלא על ידי בית המשפט. עם זאת, ערכאת הערעור מאשרת את קביעתו של בית משפט קמא כי המשיבים אינם נדרשים לפרט את הנימוקים המשפטיים לתביעתם, אלא רק את העובדות עליהן מבוססת הטענה. לבית המשפט גם שיקול דעת לשקול עילות תביעה אפשריות אחרות שלא הוזכרו בתובענה, אם הן נובעות מהעובדות המפורטות בה. במקרה דנן, בית משפט קמא שקל כראוי את האפשרות של עוולת עוולת רשלנות של עילת תביעה. זאת ועוד, בית המשפט קובע כי עדיין לא ניתן לקבוע כי אין למשיבים סיכוי להצליח בתביעתם. סיכויי המשיבים לקבל פיצוי, אם יוכחו עובדות התביעה, יחייבו דיון נוסף בשאלות המשפטיות הסובבות את התיק. שאלות אלו מתאימות יותר להליך המשפטי ולא ניתן להכריע בהן בשלב מקדמי זה. לפיכך, אין לראות בתביעה חסרת סיכוי, וערכאת הערעור לא תתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לאפשר את המשך ניהול התביעה. התוצאה היא דחיית בקשת רשות הערעור, תוך פסיקת הוצאות למשיבים.