ת"פ 42032-06-11

תקציר

הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בשורה של עבירות ובהן שוד, התחזות והפרעה לשוטר באישום הראשון, וגניבה במרמה באישום השני. פשעים אלה בוצעו נגד שני קשישים, אחד מהם ניצול שואה. הנאשם השתמש במרמה כדי לארוב ולשדוד מקורבנותיו את כספם. הוא גם הפריע לשוטר כשהתבקש להזדהות והציג עצמו כאדם אחר. במסגרת הסדר הטיעון תוקנו חלק מפרטי האישום הראשון, והתקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. התביעה ביקשה עונש מאסר משמעותי, תוך שימת דגש על פגיעותם של הקורבנות וההשפעה הטראומטית של הפשעים עליהם. הסנגור ביקש צו עבודות שירות או עונש מאסר קצר, תוך הדגשת קשייו הכלכליים של הנאשם וחרטתו. לנאשם לא היו הרשעות קודמות והוא הביע חרטה. עם זאת, תסקיר שירות המבחן הצביע על התנהגות בעייתית וסיכון גבוה לפגיעה חוזרת. השופט, בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר על הנאשם 40 חודשי מאסר, 20 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 15,000 ₪ שישולמו לנפגעים, בשל מצבו הכלכלי של הנאשם. השופט הדגיש את חומרת העבירות נגד קשישים ואת הצורך בהרתעה. לנאשם יש זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.