ע"א 55/66

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן על ידי ממלא מקום הנשיא זילברג, נוגע לסמכות לדון בבקשה לצו מניעה זמני האוסר על מועצה מקומית לתת רישיון עסק. הערעור נובע מתביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תושבי אשדוד, שביקשו למנוע מהמועצה המקומית אשדוד להעניק רישיון להפעלת מסעדה, בית קפה ואולם אירועים באזור מגורים, כפי שנקבע בתוכנית בניין העיר. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת התושבים לצו מניעה, והוביל את המועצה המקומית לערער על ההחלטה בעילה של סמכות. בית המשפט העליון פסק לטובת המערערים, וקיבל את טענתם כי לבית המשפט הגבוה לצדק סמכות שיפוט בלעדית בעניינים אלה, ולא לבית המשפט המחוזי. החלטה זו התבססה על פסיקה קודמת, שקבעה כי כל עניין הנוגע לפגיעה אפשרית של הממשלה באינטרסים של אזרח מצוי בסמכותו של בג"ץ. יתר על כן, בית המשפט העליון הדגיש את התבונה שבריכוז תיקים אלה בבית משפט אחד, כדי להבטיח יעילות וקיצור בטיפול בסכסוכים בין האזרחים למדינה. בנוסף, הבהיר בית המשפט את סוגי הצווים ואת ההבחנות ביניהם, כגון צווי מניעה, צווים מיטיבים ופסקי דין הצהרתיים, ודן ביחס הסמכות לסוג הצו המבוקש. במקרה זה, מאחר שהצו המבוקש היה נגד רשות מקומית ולא נגד המדינה עצמה, הייתה לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתיק. עם זאת, בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי ליתן את צו המניעה אינה חוקית, שכן מתן הרישיון נתון לשיקול דעתה של המועצה המקומית ודורש אישור מרשויות אחרות. בית המשפט דחה את החלטת בית המשפט המחוזי והורה למשיבים לשלם הוצאות.