ע"פ 5581/17

תקציר

הכרעת הדין הנדונה נוגעת למקרה קשה המעלה סוגיות מורכבות הנוגעות לשלום הציבור, שיקום, גמול והרתעה. על פי הסעיף, ערכאת הערעור שקלה בכובד ראש את הטענות שהוצגו ואת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך המסקנה היא כי יש לדחות את הערעור. השופטים מציינים את מגבלותיו הקוגניטיביות והנפשיות של המערער, ומכירים בכך שגורמים אלה משפיעים על הליך גזר הדין. עם זאת, הם מדגישים כי גם קטינים או אנשים עם ליקויים קוגניטיביים צפויים לשאת באחריות למעשיהם ולתוצאות הנובעות מהם. בית המשפט מכיר באתגריו של המערער במהלך המאסר ובהתקדמותו לאחרונה ביצירת יחסים טובים יותר עם אסירים אחרים. הם מודים כי הוא החל בעבר בתוכנית חינוכית טיפולית, אך הופסקה בשל העברתו לכלא חדש. שירות המבחן בוחן את האפשרות לשלבו מחדש בתוכנית כזו. לאור חומרת העבירה, שירות המבחן נותר ניטרלי בכל הנוגע לערעור. השופטים, לאחר שיקול דעת מעמיק, מסכימים עם פסק דינו המאוזן של בית המשפט המחוזי וסבורים כי שינויו אינו מוצדק. לפיכך, הערעור נדחה, בהסכמת רוב השופטים.