עת"מ 48909-07-16

תקציר

העותר, ניסים אדרי, קצין משטרה בכיר בדרגת תת-אלוף, ערער על החלטת השר לביטחון פנים לפטרו ממשטרת ישראל בעילה של אי התאמה. הפיטורים נבעו משתי עבירות משמעת שביצע אדרי. הראשון נגע לאי דיווח על אירוע של הטרדה מינית כלפי שוטרת על ידי קצין בכיר, והשני נגע למסירת פרטים כוזבים במהלך החקירה שלאחר מכן במח"ש. בית הדין למשמעת הרשיע את אדרי בעבירות אלה והטיל עליו קנס ונזיפה חמורה. בית המשפט לערעורים אישר את ההרשעה. השר ביסס את החלטתו על חומרת עבירותיו של אדרי, בהתחשב בדרגתו ובתפקידו. אי הדיווח על הטרדה מינית הפר את חובתו של אדרי כמפקד בכיר ותרם לתרבות השתיקה והדיכוי בתוך הארגון. בנוסף, מתן תשובות כוזבות על ידי אדרי במהלך חקירת מח"ש עמד בסתירה לערך היושרה, שהוא חיוני לארגון האמון על אכיפת החוק. השר שקל את המסר הארגוני ואת הפגיעה באמון הציבור במשטרה אם אדרי ימשיך לכהן. הוא בחן גם את עברו המשמעתי הנקי של אדרי ואת נסיבות מעשיו, אך לבסוף החליט כי יש צורך בפיטורים. אדרי טען כי מדובר באכיפה בלתי מידתית, בררנית ומפלה. עם זאת, בית המשפט מצא את החלטת השר סבירה ומידתית, בהתחשב בשיקולים הנורמטיביים הכרוכים בכך. בית המשפט הדגיש כי אמון הציבור במשטרה ובשוטריה הוא בעל חשיבות עליונה וכי מעשיו של אדרי, במיוחד בהתחשב בדרגתו, פגעו קשות באמון זה. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות האפליה של אדרי, שכן המקרים אליהם התייחס היו שונים עובדתית ולא הצביעו על שיקולים זרים בעניינו. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה והורה לאדרי לשלם את שכר טרחת המשיבים. ההחלטה הדגישה את חשיבות אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק ואת הציפיות הגבוהות מנושאי משרה בכירים, ואישרה את סמכותו של השר לקבל החלטות עצמאיות בנוגע לפיטורים, בנפרד מהליכים משמעתיים.