ת"פ 672-11-23

תקציר

בפסק דין זה, בית משפט השלום בירושלים (השופטת ג'ויה סקפה שפירא) דן בעניינו של הנאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור. מדובר בניתוח משפטי המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הנוגעים לעונש, על בסיס נתוני המקרה בלבד. **רקע והעובדות המרכזיות:** הנאשם, כבן 20 וחצי, העלה ביום 15.10.23 סרטון לסטטוס שלו בפרופיל WhatsApp. הסרטון תיעד אירועי טרור שהתרחשו ב-7.10.23, כלל כיתובים דתיים ומסרים המעידים על הזדהות עם מעשי הטרור. הסרטון נחשף לעשרות אנשי קשר של הנאשם, ולפחות 16 אנשים צפו בו. לנאשם אין עבר פלילי. **הערכת שירות המבחן:** שירות המבחן התרשם כי הנאשם הביע צער וחרטה, אך התקשה להפנים את חומרת העבירה והשלכותיה, ושולל צורך בטיפול. למרות זאת, הומלץ להימנע מעונש מאסר בפועל, ולהסתפק במאסר על תנאי ועבודות שירות, תוך התייחסות להליך המשפטי כגורם מרתיע. **עמדות הצדדים:** * **המאשימה:** ביקשה לקבוע מתחם עונש הולם של 6-15 חודשי מאסר בפועל, וגזר דין של 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס וחילוט מכשיר הטלפון. * **הגנת הנאשם:** ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן. **דיון משפטי - מתחם העונש ההולם:** בית המשפט הדגיש את הערכים המוגנים על ידי החוק במקרה זה: שלום הציבור ובטחונו, הסדר הציבורי, שלמות הגוף והחיים. **שיקולים לקביעת מתחם העונש:** 1. **אופי הפרסום:** תואר כפרסום בודד, זמני, אך מתוכנן ומכוון, עם הוספת טקסט המזדהה עם מעשי טרור. 2. **תוכן הסרטון ועיתוי הפרסום:** תוכן הסרטון תואר כ"קשה מאוד לצפייה", והדגש הושם על עיתוי הפרסום, בימי המלחמה הראשונים, כאשר סכנת התלקחות הייתה מוחשית והטלטלה הרגשית בציבור, ובפרט בקרב משפחות הקורבנות, הייתה גדולה. 3. **היקף החשיפה:** צוין כי החשיפה בפועל הייתה מצומצמת (לפחות 16 צופים). 4. **הלכה פסוקה ומגמות ענישה:** בית המשפט סקר פסיקות קודמות, והצביע על "הקשחה של מדיניות האכיפה והענישה מאז אירועי טבח ה-7 באוקטובר", הכוללת ככלל "רכיב מהותי של מאסר בפועל" גם בגין פרסומים בודדים. הוא התייחס למקרים של פרסום סרטונים ותמונות בזמן המלחמה, וקבע מתחמי עונש נעים בין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, בהתאם לחומרת העבירות (הסתה והזדהות) והרשעות קודמות. 5. **הבחנה בין עבירות:** בית המשפט הבחין בין המקרה הנוכחי, בו הנאשם הורשע רק בעבירת גילוי הזדהות, לבין מקרים בהם הורשע גם בעבירת הסתה לטרור. בהקשר זה, התייחס להחלטות של בתי משפט מחוזיים שהקלו בעונשים כאשר ההרשעה הייתה רק בעבירת הזדהות (4 ו-5 חודשי מאסר בפועל). **קביעת מתחם העונש ההולם:** לאור מכלול השיקולים, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם הוא **בין ארבעה ל-14 חודשי מאסר בפועל**, לצד מאסר מותנה וקנס. **העונש המתאים לנאשם:** 1. **שיקולים לזכות הנאשם:** גילו הצעיר, עברו הנקי, והודאתו (המבטאת מידה של קבלת אחריות). 2. **שיקולים לחובת הנאשם:** הקושי בהפנמת חומרת העבירה (לפי תסקיר שירות המבחן), מה שמצדיק משקל לשיקולי הרתעה אישית. 3. **מעצר ושיקום:** התייחסות למשך המעצר (7 ימים) ומעצר הבית הממושך (כשנה), תוך ציון שהם אינם מהווים מקדמה על חשבון העונש, אך נלקחים בחשבון. 4. **הרתעה כללית:** לנוכח שכיחות העבירות, חשיבות שיקולי ההרתעה הכללית, המצדיקים אי-קבלת המלצת שירות המבחן (השוקל בעיקר שיקום). 5. **מיקום העונש במתחם:** מכלול הנסיבות הוביל למסקנה כי יש לגזור עונש "הנמצא בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, סמוך לתחתית המתחם". **העונשים שהוטלו:** * **ארבעה וחצי חודשי מאסר בפועל**, בניכוי ימי מעצרו. * **שישה חודשי מאסר על תנאי** למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה לפי חוק המאבק בטרור או עבירת אלימות. * **קנס בסך 1,000 ש"ח** (או 10 ימי מאסר תמורתו), מחולק ל-4 תשלומים. * **חילוט מכשיר הטלפון הנייד** ששימש לביצוע העבירה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **החמרה בענישה לאחר 7.10:** פסק הדין מדגים באופן ברור את המגמה של החמרה בענישה בעבירות טרור, ובפרט פרסומים ברשתות חברתיות, מאז אירועי אוקטובר 2023. הדבר בא לידי ביטוי בהרחבת מתחמי הענישה לעומת תקופות קודמות. * **הבחנה בין עבירת הזדהות להסתה:** ההבחנה שנעשתה בין גילוי הזדהות בלבד לבין הסתה לטרור, וההתייחסות לפסיקה של בתי המשפט המחוזיים שהקלה בעונשים במקרים דומים, מציגה הבחנה דקדקנית בהערכת חומרת המעשים והתאמת העונש. * **משקל מעצר ושחרור לחשבון העונש:** בית המשפט מכיר בכך שמעצר ומעצר בית, אף שאינם מקדמה על חשבון העונש, נושאים עמם "היבטים עונשים" ונלקחים בחשבון בגזירת הדין. * **איזון בין שיקום להרתעה:** פסק הדין מציג את המתח בין שיקולי שיקום (הבאים לידי ביטוי בהמלצת שירות המבחן) לבין שיקולי הרתעה (אישית וכללית), אשר גברו במקרה זה, לנוכח שכיחות העבירות והצורך בשמירה על הסדר הציבורי. לסיכום, פסק הדין משקף את הגישה המשפטית הנוכחית בישראל, המבטאת תגובה מחמירה וברורה כנגד עבירות הקשורות לטרור, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, אך עם דגש חזק על שיקולי הרתעה ציבורית ואישית.