עת"מ 52402-06-20

תקציר

העותרת, מקור, ביקשה לבטל או להתלות תכנית לשטח ביטחון ציבורי (האגודה) על חלקת קרקע שלטענתה נמצאת בבעלותה. הבקשה הוגשה לפי סעיפים 133 ו-134 לחוק התכנון והבנייה, בטענה כי הייתה פגיעה בזכות הטיעון וכי החלטת הוועדה לאשר את התכנית אינה סבירה. הפגיעות העיקריות, כפי שנטען על ידי מקור, היו שהוועדה לא התייחסה כראוי לטענותיה, ההחלטה להוסיף סעיף הפקעה לתוכנית והדרישה להקים גדר. עוד טענה מקור כי רק לאחרונה נודע לה על החלטות אלה, אף שהן התקבלו לפני למעלה משנתיים. המשיבים טענו כי מקור ידעה על ההחלטות ולא פעלה לפיהן במועד. עוד טענו כי זכות הטיעון של מקור לא נפגעה, שכן הוועדה עשתה מעל ומעבר כדי לשמוע את טענותיה, והפרוטוקולים ותמליל הדיונים שיקפו נאמנה את הדיונים. בית המשפט הסכים עם המשיבים כי בקשתה של מקור נשלחה לוועדה באיחור ניכר, ללא הצדקה, וכי מקור לא מיצתה את כל ההליכים במוסד התכנון. בית המשפט קבע כי טענותיה של מקור בדבר הפרת זכות הטיעון שלה אינן משכנעות וכי אין ראיות לכוונת זדון מצד הוועדה. כמו כן, ציין בית המשפט כי טענותיה של מקור נשמעו בהרחבה במהלך הדיון בהתנגדות, והוועדה התייחסה אליהן בהחלטתה. בית המשפט קיבל גם את נימוקי הוועדה להוספת סעיף בדבר הפקעה ובניית גדר, וקבע כי הוועדה הפעילה כראוי את שיקול דעתה. לבסוף, קבע בית המשפט כי מרבית טענותיה הנוספות של מקור בדבר סבירות החלטת הוועדה אינן רלוונטיות לעתירה, וניתן היה להעלותן באפיקים אחרים שמקור בחרה שלא לנקוט בהם. לסיכום, דחה בית המשפט את העתירה, והורה למקור לכסות את הוצאות כל המשיבים, כל אחד בסך 8,000 ₪.