ת"א 4032-08-16

תקציר

התיק נסוב סביב בקשה לצו מניעה זמני למניעת מימוש או חילוט ערבויות בנקאיות בסך של כ-15.2 מיליון ₪ שניתנו לטובת המשיבים. המבקשת, דורי, חברה העוסקת בעבודות הנדסיות, חתמה עם המשיבים על הסכמים להקמת מספר פרויקטים, אך בהמשך התגלעו ביניהם מחלוקות. מחלוקות אלה הובילו להסכם היפרדות שקבע את הפסקת עבודתה של דורי בפרויקטים ואת הפחתת הערבויות הבנקאיות שהנפיקה דורי לטובת המשיבים. המשיבים ביטלו את הסכם ההפרדה ושלחו דרישה לחילוט הערבויות הבנקאיות לבנק יום לאחר שדורי הגיש נגדם תביעה. לאחר מכן הגיש דורי בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לממש את הערבויות הבנקאיות עד להכרעה בתביעה. בבקשה נטען כי דרישת החילוט של המשיבים מונעת מנקמה ומלחץ פסול. בית המשפט בחן את הבקשה ומצא כי החלטת המשיבים לחלט את הערבויות אכן נבעה מהגשת התביעה. מהראיות עולה כי המשיבים לא התכוונו לבצע את החילוט בעת הארכת הערבויות או בעתיד הנראה לעין. בנוסף, השיחה בין סמנכ"ל הכספים של דורי לבין סמנכ"ל הכספים של המשיבים, שהתקיימה ביום פרסום דרישות החילוט, גרמה לאי נוחות מסוימת אך לא הייתה החלטית דיה כדי להוות "אקדח מעשן". בית המשפט שקל גם את הסיכויים המשפטיים של ההליך ואת מאזן הנוחות. צוין כי על המבקשים להביא ראיות מהימנות לקיומה של עילת התביעה ועל בית המשפט להתחשב בנזק הפוטנציאלי לשני הצדדים. הכלל לגבי ערבויות בנקאיות הוא שיש לכבד את האוטונומיה שלהן, וניתן להתערב בהן רק במקרים חריגים של הונאה חמורה או נסיבות מיוחדות. בית המשפט מצא כי היו שיקולים מגוונים במקרה זה, חלקם לטובת המבקש וחלקם לטובת המשיבים. צו החילוט הוצא מיד לאחר הגשת התביעה, ולא הייתה כוונה קונקרטית לחלט את הערבויות קודם לכן. מנגד, המשיבים השמיעו בעבר הצהרות בדבר אפשרות החילוט, ויש לבחון את עקרון עצמאות הערבות הבנקאית. בסופו של דבר החליט בית המשפט ליתן את צו המניעה הזמני בהיקף העולה על הערבויות המופחתות שנקבעו בהסכם ההיפרדות. עם זאת, צו המניעה יישאר בתוקף למשך תשעה חודשים בלבד, שבמהלכם על המבקש לוודא את תוקפן של הערבויות. החלטה זו התקבלה על מנת לאזן בין האינטרסים השונים המעורבים ולאפשר זמן לחילוט כדין במידת הצורך. כל צד היה אחראי להוצאותיו, ובית המשפט המליץ למשיבים להיות מידתיים יותר בהגשותיהם כדי להימנע מפגיעה בתביעתם.