ת"א 46957-08-22

תקציר

פסק דין ארוך זה דן בסכסוך רכושי מורכב בין מספר נתבעים (15 בסך הכל) לבין התובעים, שהם שלושה ילדים של אמם של התובעים. אמם של התובעים התקשרה בהסכם מכר עם שניים מהנתבעים, במטרה לרכוש חלק מסוים במקרקעין. עם זאת, הבעלות על קרקע זו שנויה במחלוקת, שכן התובעים הם בעלים משותפים עם מספר נתבעים אחרים. פסק הדין דוחה את טענות התובעים כנגד כל הנתבעים, וקובע כי אמם של התובעים רכשה 1500 מניות לא מפורטות במקרקעין הנדונים מנתבעים 1 ו-2. זאת, מתוך הנחה כי חלוקת הקרקע, בהתחשב בהפחתה לצורכי דרך, תביא לכך שיהיו לה זכויות בלעדיות ב-1500 מ"ר ספציפיים. מכיוון שזה לא קרה, והכבישים והוראותיהם השתנו, כל הסכמים קודמים הופכים לחסרי תוקף. כמו כן, פסק הדין דוחה את טענות התובעים כנגד עיריית שפרעם (הנתבעת 16) והוועדה המקומית לתכנון ובניה (הנתבעת 17), וקובע כי לצדדים אלה אין עניין בסכסוך הקנייני, ופעולותיהם מבוססות על תכניות בניין עיר מאושרות כדין. תפקידה של העירייה הוא להפקיע כבישים על פי תכניות אלה, והן אינן כבולות בהסכמים כלשהם בין בעלי הקרקע. לבסוף, ניתנת לתובעים רשות לפצל את סעדיהם, המאפשרת להם להגיש תביעה נפרדת לפיצויים כנגד נתבעים 1 ו-2. פסק הדין מסתיים בכך שהורה לתובעים לשלם הוצאות משפט הן לנתבע 16 והן לנתבע 17, בשל התנהלותם הפרוצדורלית והיעדר הראיות שהוצגו.