רע"א 1642/21

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על החלטה פרוצדורלית הנוגעת לסיוע משפטי, שבית הדין לערעורים החליט לדחותו. למרות שבתחילה שקל השופט את בקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות, הוא המליץ לדחות את הבקשה בנימוקים שונים מאלה ששימשו את בית המשפט המחוזי. השופט הדגיש כי ערכאות ערעור בדרך כלל אינן מתערבות בהחלטות פרוצדורליות של ערכאות נמוכות יותר. עם זאת, ערעורים על החלטות הסיוע המשפטי מצדיקים התייחסות מקלה יותר בשל סופיותם. השופט הבהיר כי מבחינה משפטית, אופיו של "ערעור" צריך להיקבע על פי מהותו ולא על פי שמו. במקרה זה, המחלוקת הראשונית בין כהן לבין הסיוע המשפטי לא הוכרעה בפני רשות מוסמכת. לפיכך, ה"ערעור" אינו ערעור אמיתי אלא הליך שיפוטי של ערכאה ראשונה. לפיכך, טעותו של בית המשפט המחוזי נעוצה בכך שהתייחס אליו כאל הליך ערעור ואי זימון עדים או גילוי מסמכים. יתרה מכך, השופט הסביר כי ערעורים על הסיוע המשפטי מאפשרים בחינה מעמיקה יותר של החלטות מנהליות, בניגוד לביקורות מנהליות רגילות. למרות הבהרה זו, במקרה זה נקבע כי עיון חוזר בהחלטת הסיוע המשפטי אינו נחוץ, שכן התביעה שביסודה נגעה לעניין של מה בכך, שעניינו שישה בקבוקי בושם בלבד, שלא הצדיק מימון ציבורי. פסק הדין מתח ביקורת על השימוש הבלתי מידתי במשאבים שיפוטיים לתביעות פעוטות כאלה, וזיהה פגיעה בעקרון המידתיות. לבסוף חויב המערער לשלם 1,800 ₪ בגין הוצאות המשיב, דבר המשקף את עמדת בית המשפט כנגד הליכים משפטיים מיותרים.