ע"א 5918-06-18

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של המערער, אשר טען כי יש לחייב את המשיבים, כיורשי המנוח, לשלם את חובות העיזבון. על פי סעיף 147 לחוק הירושה, סכומי כסף ששולמו עקב מותו של אדם באמצעות חוזה ביטוח או חברות בקופת גמלה אינם נכללים בעיזבון, אלא אם נאמר במפורש אחרת. בית המשפט לא מצא תניה מפורשת בפוליסת הביטוח של המנוח שתחייב את הכללת הכספים בעיזבון, ומשכך המשיבים, כמוטבים בפוליסה, אינם חייבים בתשלום חובות העיזבון. בית המשפט הדגיש כי הרציונל העומד מאחורי סעיף 147 הוא להגן על זכויות הנהנים ולוודא שאינם חשופים לחובות העיזבון. החלטה זו נועדה לעודד אנשים לצבור כספים בכספי גמלה, המשמשים רשת ביטחון סוציאלית לניצולים. בית המשפט דחה גם את ניסיונה של המערערת ליצור הבחנה בין מוטבים ליורשים, והדגיש כי מעמדם של המשיבים כנהנים נגזר מפוליסת הביטוח ואינו תלוי בדיני הירושה. יתר על כן, החלוקה הספציפית המתוארת בסעיף 85 בפוליסה, המזהה יורשים כנהנים בהיעדר מוטבים ייעודיים, מחזקת את התפיסה כי זכויות המשיבים אינן נגזרות מהירושה אלא מהפוליסה עצמה. משכך, אין לראות במשיבים יורשים כפי שהציעה המערערת, אלא נהנים בעלי זכויות בלתי תלויות בעיזבון. השופט פסק לטובת המשיבים והורה למערערת לכסות את הוצאותיהם, בסך 10,000 ₪.