סע"ש 65665-06-19

תקציר

התובעת, מנהלת חטיבת ביניים המועסקת על ידי משרד החינוך, לקחה על עצמה תפקיד נוסף של ניהול צמיחת בית הספר לבית ספר מקיף שש שנתי. חטיבת הביניים והתיכון הצומח חלקו את אותו מבנה ותלמידים, והתובע המשיך לקבל את שכרו ממשרד החינוך לאורך כל תקופה זו. התובע טען כי המועצה המקומית ומשרד החינוך הפרו את חובותיהם כלפיו, ותבעו הפרשי שכר, פיצויי פיטורים ופיצויים בגין עוגמת נפש. בית המשפט לא מצא פגם בהתנהלות הנאשמים. היא קבעה כי למשרד החינוך יש פררוגטיבה מנהלית ופדגוגית להקים בתי ספר שש-שנתיים והוא אינו נדרש להתייעץ עם מנהלים בנושא זה. מהראיות עולה כי התובע ידע שחטיבת הביניים תמוזג לבית ספר מקיף שש-שנתי, ולכן לא חסרה למועצה שקיפות כלפיו. מאחר שהתובע לא הועסק על ידי המועצה, הוא לא יכול היה להתמודד במכרז על תפקיד מנהל בית ספר מקיף. עוד קבע בית הדין כי תחומי אחריותו של התובע בתקופת הצמיחה לא היוו תפקיד נוסף המזכה אותו בתוספת שכר, אלא היו חלק מתפקידו הרגיל כמנהל חטיבת ביניים. זאת ועוד, התובע לא הוכיח כי עבד שעות נוספות, ואין די בטענתו הכללית כי עבד "ימים ולילות". תפקידו הזמני של התובע הסתיים עם הפיכתו של בית הספר לבית ספר מקיף, אך הדבר לא זיכה אותו בפיצויי פיטורים, מה גם שהמשיך להיות מועסק על ידי משרד החינוך. גם טענת התובע כי הופרו תנאי עבודתו נדחתה. הוא היה מודע לכוונת משרד החינוך להקים בית ספר מקיף, וניתנה לו מספר הזדמנויות להביע את עמדתו. למרות שלא התקיים דיון פורמלי, תוכן טענות התובע הוצג ונדון במספר הזדמנויות. אכזבתו מהכפפתו למנהל אחר לא הצדיקה פיצוי כספי, וממילא נסיבות המקרה לא היו חריגות דיין כדי לפסוק זאת. לאור האמור, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים 8,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.