ת"ק 55783-11-21

תקציר

פסק הדין דן בחובות תום הלב והגילוי בדיני החוזים, במיוחד בהקשר של מכירת רכב משומש, ובהשלכות של אי ציות. תחילה קובע השופט כי המוכר אכן לא גילה כי הרכב הוכרז בעבר כ"הפסד תיאורטי", המהווה הטעיה על פי הדין העברי וחוק מכר רכב משומש. הרוכש גם לא פעל בתום לב בכך שלא שילם את מלוא התמורה במועד והמשיך להשתמש ברכב לאחר גילוי ההטעיה, אך השופטת מציינת כי שני הצדדים פעלו בחוסר תום לב. לאחר מכן בוחן השופט את האפשרות לבטל את החוזה בשל ההטעיה ומגיע למסקנה כי מאחר שהנתבעים לא דרשו ביטול והמשיכו להשתמש ברכב, הם סלחו במשתמע על הפגם ואינם יכולים כעת לבטל את העסקה. במקום זאת, השופט מורה לנתבעים לשלם את יתרת הסכום של 20 אלף שקל בניכוי סכום מופחת של 6,000 שקל - בהתחשב באי הגילוי - בסכום כולל של 14 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט ועוגמת נפש בסך 2,500 שקל. סכום זה ישולם בתוך 30 יום, אחרת ייגרמו לו הפרשי ריבית והצמדה. לבסוף, השופטת מדגישה כי ניכויים עצמיים שנעשו על ידי הנאשמים אינם מקובלים וכי לא ניתן להוסיף ולשקול את שווי הרכב בשל אי תשלום או בדיקה של הרכב במועד.