בג"צ 5018/91

תקציר

העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים בסך 15,000 ₪. השופטת ט' אור הסכימה וציינה כי גם אם סעיף 8 למכתב ממשלתי קודם נחשב כהבטחה, הרי שתנאיו לא התקיימו, שכן העותרים לא עמדו באמות המידה הנדרשות לקבלת הטבות דומות לאלה שניתנו לכרמל אולפינים. מיזוג זוהה כתנאי קריטי לקבלת הטבות לכרמל – קריטריון שהעותרים לא עמדו בו. השופטת אור הדגישה כי ניתן לקבוע קריטריונים להטבות כאלה מראש או בעת הצורך, דבר המצדיק את דרישת המיזוג אד-הוק עבור כרמל. גם השופט א' הסכים עם דחיית העתירה, במיוחד בכל הנוגע לטענות לאפליה וחוסר סבירות מצד שר האוצר. השופט א' ציין כי סעיף 8 הוא יותר הבעת כוונות מאשר הבטחה מוחלטת ותמך בעמדתו של אור כי טענות העותרים אינן עומדות בתנאי המילוי הנדרשים. השופט א' סבר כי הציפיות הכרוכות בהבטחות שלטוניות מחייבות קיום ברור של תנאים קבועים, שבמקרה זה לא עמדו בהם העותרים. המקרה משקף את טבען של הבטחות ממשלתיות, את התנאים שבהם מדיניות יכולה להתפתח, ואת אמות המידה המצדיקות חלוקת הטבות שוויונית.