ת"פ 33576-01-11

תקציר

מדובר בעסקת טיעון של אדם שאקדחו שימש לרצח בת זוגו על ידי אביו. הנאשם סייע לביצוע הרצח במספר דרכים לפני ואחרי ביצוע העבירה. הוא הודה בכתב האישום המתוקן, שלא כלל אישום של גרימת מוות, אפילו ברשלנות. משפחת הקורבן לא הסכימה עם הסדר הטיעון, וסברה כי מעשיו של הנאשם עולים כדי סיוע וסיוע לרצח וראויים לעונש חמור יותר. התביעה טענה כי אין ראיות לכך שהנאשם ידע על כוונת אביו לרצוח, והסדר הטיעון מהווה עונש סביר ומאוזן בגין העבירות שבוצעו. בית המשפט, תוך הבנת עמדת המשפחה, הסכים עם התביעה, ומצא את הסדר הטיעון מקובל שכן מעשיו של הנאשם לא גרמו ישירות למוות ולא היו קשורים אליו. בית המשפט ציין גם את הקושי לייחס לנאשם גרימת מוות ברשלנות, מה גם שהאקדח נגנב ללא ידיעתו. עם זאת, בית המשפט הביע את דעתו כי אנשים במצבים דומים לאלה של הנאשם צריכים לצפות את האפשרות של מוות כתוצאה ממעשיהם. למרות זאת, בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון וגזר על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, בשל היעדר מסגרת משפטית שתתמוך בהחמרת הענישה על בסיס הכרעת הדין.