פר"ק 10271-08-20

תקציר

בית המשפט הכריע לטובת המבקש בתביעת הפרת סימן מסחר. המבקשת, עמותה, משתמשת בסימן ייחודי – חותמת – כדי לאשר את כשרותם של טלפונים סלולריים. המשיב עושה שימוש בחותמת דומה מאוד, מה שמוביל את בית המשפט להסכים עם המבקש כי מדובר בהפרת סימן מסחר. ההחלטה מתבססת על שלושה מבחנים שהותוו בפסיקה קודמת: הראשון, מבחן ראייה וקול, שהסימן נכשל בו, שכן הוא דומה מאוד במראהו ובצלילו לסימן של המבקש. שנית, הן המוצרים של המבקשת והן של המשיב הם טלפונים ניידים, העונים על מבחן סוג הטובין. שלישית, שני הסימנים מכוונים לקהל לקוחות חרדי המחפש תעודת כשרות, ועוברים את מבחן מעגל הלקוחות. בעוד שהמשיבה טענה כי קהל לקוחותיה יכול לזהות את חותמת העמותה, פסק בית המשפט לטובת המבקשת, תוך הדגשת החשיבות של מניעת כל שימוש פסול בסימן העלול להטעות לקוחות. משכך, נעתר בית המשפט לבקשה, ואסר על המשיב לעשות שימוש בחותמת או בכל סימן דומה בטלפון הנייד ללא אישור המנהל המיוחד. בנוסף, חויב המשיב בכיסוי אגרות ההנפקה של הבקשה והוצאות המנהל המיוחד, בסך של 4,000 ₪.