בד"מ 39/20

תקציר

פסק הדין מזכה את עו"ד אשרף חג'אזי מכל האישומים שיוחסו לו בתלונה. האישומים נגדו היו פי ארבעה. הוא הואשם בהטעיה, בניגוד לסעיף 34(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), אי שמירה על כבוד מקצוע הערבות, עבירה לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, ואי היענות לתלונה, עבירה לפי תקנה 5(א) לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי דין משמעתיים). אישום המרמה התייחס לטענה שהגיש עו"ד חג'אזי לבית הדין השרעי לערעורים כי הגיש בקשה להעביר שני תיקים לבית משפט אחר, בעוד שהתביעה טענה כי לא הוגשה בקשה כזו. השופט פסק לטובת הנתבע, וקבע כי הבקשה אכן נשלחה, אם כי ברשלנות, וכי לא הייתה כוונה להונות את בית המשפט. זאת ועוד, השופט קבע כי היסוד הנפשי הנדרש לעבירת המרמה לא הוכח, וכי טענתו של עו"ד חג'אזי כי הבקשה נשלחה בתום לב מהווה הגנה תקפה. האישום השני נגע לכך שעו"ד חג'אזי לא השיב לכאורה לתלונה שנשלחה אליו על ידי המנהלת. השופט קבע כי אף שהתלונה נמסרה כדין לנאשם, קיים ספק סביר אם השיב לה אם לאו. לפיכך זוכה הנאשם גם מאשמה זו. עו"ד אחמד מסרי ועו"ד אופיר דידי הסכימו עם הכרעת הדין.