רע"ב 11860/05

תקציר

התיק סובב סביב פסק דין קשה בעניינו של גבר כבן 80 שהורשע באונס נכדתו מספר רב של פעמים בין השנים 1990 ל-1996. בעקבות ההרשעה נגזרו על האיש שלוש שנות מאסר למרות שאובחן כחולה סרטן כולל גרורות. השאלה העומדת על הפרק נוגעת לפרשנותו של סעיף 7(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, המאפשר שחרור אסיר ש"ימיו ספורים" בשל תחלואה. בא כוחו של המבקש טען כי ימיו של מרשו ספורים, ועל כן יש להעניק לו שחרור מותנה. המדינה הדגישה את הצורך להעניש את עברייני המין ואת זכויות הקורבן, הנושא את צלקות העבירה, והציעה לפרש את הביטוי "ימיו ספורים" כמשמעותו מוות קרוב. בית המשפט הסכים עם עמדת המדינה, וציין כי יש לפרש את הביטוי כמתייחס לאדם שמותו צפוי בפרק זמן קצר יותר מתוחלת החיים המשוערת של המבקש העומדת על מספר חודשים או שנים. למרות שבית המשפט הכיר בזכותו של המבקש לנסות להיחלץ ממצבו, הוא הדגיש כי מצבו הרפואי נלקח בחשבון כבר בשלב גזר הדין. כמו כן, בית המשפט הדגיש את זכויותיהם של נפגעי עבירה ואת היעדר סיכון פיזי ומיני לנכדתה של המבקשת, שלא נפגעה במשך עשור. בנסיבות אלה נדחתה הבקשה לשחרור מוקדם. עם זאת, בית המשפט הורה על מעקב חודשי אחר מצבו הבריאותי של המבקש וחייב את רופאי שירות בתי הסוהר לפנות לוועדת השחרורים אם ימצאו סימני החמרה משמעותיים.