ת"א 3019/00

תקציר

השופט פסק בתיק הנוגע לדירה שנויה במחלוקת בין מספר גורמים. המבקשים, שביקשו לעכב את ביצוע פסק הדין, ביקרו את המנוחה, שרה סריוג'ינה – הבעלים המקוריים של הדירה המדוברת – והציעו לה לגור עמה. שרה, שלא הייתה לה משפחה, הסכימה להעניק למבקשים זכויות בדירה. אלא שהתעוררה מחלוקת, שהובילה את שרה לפנות לעורך דינה ולדרוש את רישום הדירה על שמה. בקשה זו לא נענתה. בהמשך הסכימה שרה לתת את הנכס למבקשים 2 ו-3 בתמורה לטיפול ותמיכה בהם. הערת אזהרה נרשמה לטובת המבקשים 2 ו-3. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את טענות כל המבקשים וקיבל את תביעתה של שרה, תוך שהוא מבטל את התחייבותה של שרה כלפי מבקש 1 וקובע כי המבקשים 2 ו-3 פעלו בחוסר תום לב. המבקשים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. לאחר מכן ערערו המבקשים על פסק הדין לבית המשפט העליון וביקשו עיכוב ביצוע, שנדון על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. השופט שקל את סיכויי הצלחת הערעור ואת מאזן הנוחות של כל הצדדים. באשר לנכס המקרקעין קבעה השופטת כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין עד לדיון בערעור. עם זאת, באשר לחיובים הכספיים, השופט לא התיר עיכוב ביצוע, שכן המבקשים לא הצליחו להוכיח נזק בלתי הפיך. עוד הורה השופט לעכב את החתימה על פסק הדין עד להחלטת בית המשפט העליון או לכל החלטה אחרת שתבוא בעקבותיו. פסק הדין הועבר לעורכי הדין של הצדדים.