עע"מ 8265/18

תקציר

פסק הדין דן ביישום תמ"א 38, המספקת פתרונות הנדסיים בטיחותיים ותמריצים לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. התכנית חלה על מבנים עם היתרי בנייה שניתנו לפני 1 בינואר 1980. מדובר במבנה שנבנה ללא היתר לפני מועד זה, ומשכך התמריצים מכוח תכנית המתאר הארצית אינם חלים. בית המשפט דוחה את טענת המערערת כי היתר בניה הוצא בדיעבד, שכן מהראיות עולה כי לא ניתן היתר. כמו כן, בית המשפט מדגיש את חשיבות השמירה על שלטון החוק בתכנון ובבנייה, ובנייה ללא היתר לא רק שוללת את ההטבות על פי התכנית אלא אף מובילה להריסה. מתן אישור חוקי לבניין ייצור אי שוויון עם מבנים אחרים. השופט ד' מינץ, שכתב את פסק הדין, מגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, למרות התוצאה הקשה עבור המערערים. השופט י' עמית והשופטת ד' ברק-ארז מסכימים עם פסק הדין, ומדגישים את הצורך בעמידה בדיני התכנון והבנייה ואת האפשרות לחזק את המבנה מחוץ לתמ"א, אם כי ברווחים כלכליים קטנים יותר.