דנ"א 5107/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לדיון נוסף בפסק דין קודם בנוגע לפרויקט שיפוץ נכס. בערעור המקורי, שהובא בפני השופטים ד' מינץ, י' וילנר וי' כשר, נקבע כי הסכם הנוגע לפרויקט בטל בשל תנאי השעיה שלא התקיימו. מבקשים נוספים שהתקשרו עם החברה לקבלת זכויות בדירות חדשות המתוכננות במסגרת הפרויקט לא נכללו בהליכים בבית המשפט המחוזי אלא צורפו בשלב הערעור. מבקשים אלה טענו כי היה עליהם להיות חלק מהתיק בבית המשפט המחוזי וכי פסק הדין פוגע בזכויותיהם לצדק טבעי. דעת רוב (השופטים וילנר ומינץ) דחתה טענה זו בקובעה כי המבקשים פעלו בחוסר תום לב וכי פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה ראוי. בתוך כך, השופט כשר חלק על דעתו והעדיף לקבל את ערעור המבקשים. הבקשה הנוכחית לדיון נוסף בפני בית המשפט העליון מתמקדת בשאלה האם נשללה מהמבקשים זכותם לטעון את טענותיהם. עם זאת, פסק הדין דוחה בקשה זו וקובע כי טענות המבקשים הן למעשה ערעורים על פסק הדין ואינן מציגות שאלה משפטית חדשה בעלת חשיבות ציבורית מספקת כדי להצדיק דיון נוסף. כמו כן, המבקשים לא עמדו במועד האחרון להפקדת יתרת ערבות כפי שהורה הרשם, המהווה תנאי מוקדם לדיון נוסף. פסק הדין גם מבטל צו ארעי שהוצא קודם לכן ומורה למבקשים לכסות את הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורכי הדין. ההחלטה סופית ונחתמה ב-21 באוגוסט 2023.