עפ"ת 27570-11-10

תקציר

המדינה ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהרשיע את המשיב בעבירה הפחותה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, במקום נהיגה בשכרות. המשיב נעצר על ידי מתנדב משטרה שהריח אלכוהול בנשימתו וערך לו בדיקת נשיפה, שהניבה ריכוז של 625 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר. עם זאת, בית משפט קמא פסל את תוצאות הבדיקה בשל אי סדרים פרוצדורליים. עם זאת, הרשיע בית המשפט את המשיב בעבירה הפחותה על סמך אופן נהיגתו, אי עמידה במבחני התנהגות והתרשמותו הסובייקטיבית של מתנדב המשטרה. המדינה טענה כי די בנסיבות העניין כדי להרשיע את המשיב בנהיגה בשכרות, שהעונש עליה כבד יותר. שופט הערעור בחן ביסודיות את חומר הראיות והעדויות, תוך התמקדות בטופס בדיקת המאפיינים שמילא המתנדב המשטרתי. למרות שהטופס הצביע על כמה מאפיינים של שכרות, השופט לא השתכנע כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה הנדרש מעבר לספק סביר. באופן ספציפי, השופט הצביע על אי התאמות בעיתוי ובסדר הבדיקות, כמו גם על השפעת תוצאות הנשיפה שנפסלו על התרשמותו הסובייקטיבית של המתנדב. בסופו של דבר, קבע השופט כי התביעה לא הצליחה להוכיח כי המשיב נהג בשכרות ודחה את הערעור, תוך שהוא מחזק את פסק דינו של בית משפט קמא.