ת"צ 25939-04-12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בתביעה ייצוגית נגד עיריית בת ים בגין הקפאה שלא כדין של יתרות חשבון הארנונה של תושביה. המבקשת ביקשה לאשר את התביעה הייצוגית וטענה כי העירייה מקפיאה כספים מזה שנים רבות. העירייה הגישה הודעת פיטורים, מה שהוביל את בית המשפט לקבוע כי לא ניתן לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית. עם זאת, בית המשפט בחן את ההסכם המוצע בנושא שכר הטרחה ושכר הטרחה שהגישו הצדדים. טרחה וסיכון של המבקש נמצאו דומים לאלה של תביעה אזרחית רגילה, בעוד שהתועלת לקבוצה הייתה משמעותית, שכן היא מנעה הקפאה עתידית של כספים והביאה להחזר של כ-1.2 מיליון שקל לנישומים. התנהלותה הבלתי חוקית של העירייה, שלא הסבירה את הקפאת הכספים, נחשבה לעבירה על שלטון החוק בעלת השלכות ציבוריות חשובות. בית המשפט הכיר בערך ההרתעתי של התביעה עבור רשויות מנהליות אחרות וקיבל את המלצת הצדדים על סך של 100,000 ₪ שכר לתובע הייצוגי ו-200,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דינם, אשר תאמו פסיקות קודמות בנושא. פסק הדין פירט גם את חובות העירייה בנוגע להחזר כספים מוקפאים, לרבות פרסום רשימת נישומים הזכאים לקבל את יתרות החוב שלהם, תוך ציון ברור כי הרשימה המלאה תהיה זמינה באתר העירייה. הסכומים שהוזכרו היוו כ-19% משווי התביעה הפוטנציאלי, סכום שבית המשפט ראה כסביר בהתחשב באופי ארוך הטווח של הקפאת הכספים שלא כדין. פסק הדין הדגיש גם את החשיבות של מיצוי הדין עם הרשויות בגין התנהלות זו.