בג"צ 430/08

תקציר

העתירה כוללת שתי טענות שונות. ראשית, העותרת מבקשת החזר סכומים שנוכו שלא כדין מההטבות ששולמו לנכי צה"ל, ושנית, כי הגמול יעודכן כנדרש בחוק. הצדדים הגיעו להסכמה לגבי התביעה הראשונה, אך לא לגבי השנייה. בטענה הראשונה הסכימה המדינה להשיב את הסכומים שנוכו שלא כדין, אך לא הסכימה האם יש להוסיף הפרשי ריבית והצמדה, ובאיזה שיעור. בית המשפט מצא כי עמדת העותרת נכונה בדין, אך קיבל את הצעת המדינה לפרוע את סכום הקרן בתוספת ריבית בשיעור המוצע, שחושב מיום 3.9.2008, המועד בו הכירה המדינה בחובתה להחזיר. כמו כן חויבה המדינה לשלם לעותרת שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪, בשל התנהלותה הפסולה. בטענה השנייה דחה בית המשפט את העתירה, וקבע כי פרשנותה של המדינה לחוקים הרלוונטיים נכונה. חוק תכניות שעת חירום הקפיא עדכוני הטבות בתקופה שבה היה בתוקף, ולא חייב עדכון בתום תקופת ההקפאה, כפי שנטען על ידי העותר. מטרת החוק, למנוע משבר כלכלי, תמכה בפרשנות זו. על אף שייתכן שהיו בפני העותר מצגים שסתרו פרשנות זו, על בית המשפט לפרש את החוק על פי כללים מקובלים, ולא על פי זהות המתורגמן.