רע"א 4788/08

תקציר

המבקשים והמשיבים חלקו על הפרת פטנט הקשור למערכת חניה סלולרית. המבקשים טענו כי לא הפרו את ההסכם וכי המשיבים הם אלה שהפרו אותו בכך שהתקשרו עם חברה אחרת. עוד טענו כי הפטנט אינו תקף, והמערכת שהפעילים המשיבים אינה נופלת בתחומו. מנגד, טענו המשיבים כי המבקשים הפרו את ההסכם וביקשו סעד זמני מבית המשפט המחוזי. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיבים, וקבע כי המבקשים לא הוכיחו את טענותיהם וכי המשיבים הוכיחו זכות לכאורה. לאחר מכן ערערו המבקשים על החלטה זו, אך ערכאת הערעור דחתה את הערעור, שכן בדרך כלל היא אינה מתערבת בהחלטות ביניים כאלה, במיוחד כאשר לבית משפט קמא שיקול דעת רחב והצהירים נחקרו. גם המבקשים ניסו להפוך את ההחלטה על סמך ראיות חדשות בנוגע לתוקף הפטנט, אך בית המשפט המחוזי הכפיל את הערבות הנדרשת לקיום הוראת השעה ולא ביטל אותה. ככלל, הגיע ערכאת הערעור למסקנה כי טענות המבקשים אינן מצדיקות התערבות ודחה את בקשת רשות הערעור והותיר את הוראת השעה על כנה.